בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בפני כבוד השופט גד גדעון

ע"מ 44369-01-15 מ
ע"מ 31194-01-14 מ
ע"מ 31168-01-14 מ

1
2 לפיכך, דינתי כי המערערים לא הצליחו להציג טעם מסחרי יסודי לפעולותיהם, זולת הרצון
3 ליהנות מקיזוז הפסדים.
4 13. המערערים הוסיפו וטיענו, כי גם מקום שתידחה טענתם לקיומו של טעם מסחרי ממשי בפעולות
5 שבוצעו, הם זכאים לקזז את הפסדיהם נוכח קביעת בית המשפט העליון בע"א 7387/06 בן ארי
6 ש. סוכנות לביטוח (1968) בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים (29.5.2008), שלפיהן, בעל השליטה
7 והנישום שנשא בהפסדי החברה, זכאי לקזז את הפסדיו, גם אם היה שינוי בתחום פעילותה של
8 החברה. לטענת המערערים, נוכח העובדה שהמערער או התא המשפחתי שלו הם בעלי השליטה
9 שנשאו בהפסדים של החברה, יש להתיר למערער לקזז את הפסדיו.
10 סבורני, כי אין לקבל את הטענה.
11 בנידון בן ארי האמור נפסק כי: "ביחס לקיזוז הפסדים בחברה בעקבות עסקה במניותיה שאין
12 לה טעם מסחרי, יחולו העקרונות הבאים: כאשר יש שינוי שליטה בחברה, ובעל השליטה
13 החדש לא היה בעל מניות בחברה בעת התהוות ההפסדים, אין להתיר לחברה לקזז את
14 ההפסדים שנתהוו טרם שינוי שליטה. זה הכלל שנפסק בעניין רובינשטיין" (בסעיף 14
15 לפסק הדין). באותו עניין דובר בבעל שליטה שהיה בעל מניות מיעוט בחברה גם בעת שנוצרו
16 הפסדים, והוא ביקש לקזז את הפסדיו הקודמים כבעל מניות מיעוט. לעומת זאת, בענייננו,
17 המערער כלל לא היה בעל מניות בחברה בעת שנוצרו הפסדים מפעילות החברה, אלא רעייתו
18 הגב' שטיינר ומר פרטוק.
19 אשר לטענה, בדבר הזכות לקזז את ההפסדים למערער ולרעייתו יחד, בהיותם חלק מתא
20 משפחתי אחד שהיה בעל השליטה בחברה בעת שנוצרו ההפסדים – סבורני כי אין לקבלה.
21 ראשית, במקרה דנא מדובר בהפסדים של החברה שבבעלות גב' שטיינר, ולא בהפסדים של גב'
22 שטיינר עצמה, שמבוקש לקזזם מול רווחים ישירים של שותפות ראיית החשבון, אשר שנרכשה
23 על ידי החברה – כך שכלל אין מדובר ברווחים ובהפסדים ישירים של בני הזוג עצמם.
24 שנית, מדובר באישיות משפטיות נפרדות, ורק גב' שטיינר הייתה בעלת המניות. לעניין זה יוער,
25 כי טענתם של בני הזוג, שלפיה העברת המניות על שם הגב' שטיינר נועדה להבטיח אותה
26 במקרה של קריסה בעסקיו האחרים של המערער, סותרת, על פניה, את טענתם הנוכחית לפיה,
27 אין משמעות לכך שהמניות נרשמו על שם הגב' שטיינר, ויש לראות את בני הזוג כאחד. הכלל
28 הבסיסי הקבוע בסעיף 28(א) לפקודה הוא כי הפסד שהיה לאדם אחד, ניתן לקיזוז נגד הכנסתו
29 החייבת: "הפסד שהיה לאדם בעסק או במשלח-יד בשנת המס ושאילו היה ריווח היה נישום
30 לפי פקודה זו, ניתן לקיזוז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם ממקורות אחרים באותה
31 שנת מס". ודוק, נגד הכנסתו החייבת של אותו אדם, ולא נגד הכנסה המופקת על ידי יחיד אחר
32 כלשהו, אף אם הוא בן זוגו לחיים. עוד לעניין זה יצוין - למעשה אין מחלוקת, כי הגם שהמערער

11 מתוך 13

11/13