Benchmarks
View scores and output across OCR models spanning many document categories.
Want to run these evals on your own documents?
Talk to Salesפסק דין - ירושלים
ב
פסק דין
בנידון זה שהשוכר דר במושכר בשכירות סתם ללא חוזה, די בהודעה מוקדמת של שלושים יום שעל השוכר לפנות את המושכר, וגם אם ההודעה בשם הקונה שקנייתו בוטלה אינה נחשבת, יש להחשיב את פתיחת התיק בבית הדין כהודעת פינוי, ועל השוכר לפנות לאחר שלושים יום מאותו יום.
(-) אברהם דוב לוין, אב"ד (-) יהושע ווייס (-) מרדכי אהרן הייזלר
השאלות לדיון
שכירות סתם אחרי שכירות מפורשת, האם על דעת הראשונה היא גם לענין תקופת השכירות.
תשובה
המאירי ב"מ ק"א ב ד"ה וכן השוכר כתב וז"ל: ואם הגיע הזמן ולא היה המשכיר חושש להוציאו ולא השוכר חושש לצאת והאריך דירתו לשם יותר מזמנו, הרי הוא דר על תנאי סך השכירות שקדם ומוציאו הלכה כשירצה ואף הוא יוצא כשירצה. ע"כ. משמע שמוציאו אף בלי הודעה מוקדמת של שלושים יום, והיינו משום שדר בו בלי הסכם, ואינו אפילו בשכירות שאינה קצובה. וכ"כ בשו"ת מהר"י בן לב ח"ד סי' כח, הובא בהסכמה בשו"ת תקרי לב ח"מ ח"ב סי' טו.
אמנם בערוך השלחן סי' שיב סעי' כד כתב שאם בכלות שנתו דר בו עוד זמן מעט ולא דברו זה עם זה ביכולת השוכר לצאת קודם כלות השנה השניה, וגם ביכולת המשכיר להשכיר לאחר, רק שיודיעו זה לזה שלושים יום מקודם כדין שוכר סתם. וכן מבואר בשו"ת הרמ"א סי' כ על דברי המרדכי ב"מ סי' שפג שאם נפל ביתו של משכיר יכול להוציא ממנו את השוכר, ד"ל דהיינו דוקא שכבר כלה זמן שכירותו אלא שרצה לעמוד שם מטעם שלא הודיעו. מבואר מהרמ"א שגם אחר שכלה זמן שכירותו צריך להודיעו.
ואם המשיך לשבת בו עוד שבעה חדשים ולא דבר עמו מאומה, עי' שו"ת מהרשד"ם ח"מ סי' רלו דאינו יכול להוציאו לפני תום השנה, לפי שזה השוכר שראה שהשכירו שנה אחת ופרע לו ועבר שבעה חדשים ולא דבר מאומה שסמך שרואה שאבד בבתים כמנהגנו. ועי' שו"ת תשורת ש"י מהדו"ק סי' תריג, ושו"ת מהר"ש ח"ד סי' כ ס"ק א.
ובנידון דידן, כיון שהשוכר לא חתם על חוזה שכירות מאז שתמה תקופת השכירות האחרונה, מה שממשיך לדור שם בהסכמה שבשתיקה, או אפילו בהסכמה שבדיבור, אינו נחשב כשכירות מחודשת בתנאי השכירות הקצובה הקודמת, ואם בא להוציאו תלוי במחלוקת המאירי וערוך השלחן אם יכול להוציאו בלי הודעה מוקדמת של שלושים יום, ולפי הכרעת ערוך השלחן צריך להודיעו שלושים יום מראש. ואף לפי המהרשד"ם שאם המשיך לדור בסתם רוב השנה אינו יכול להוציאו לפני תום השנה, בנידון דידן הרי השוכר נתבקש לפנות את המושכר קרוב לתחילת השנה. ועי' פס"ד ירושלים כרך ח עמ' קלו.