ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג – 1963
שליד בית משפט המחוזי חיפה

ע"י 43667-08-18 גרוסמן ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה

תיק חיצוני:

גם אם המשיב נתן החלטה אחת בהשגה – הרי שההחלטה התייחסה לכל שומות מס השבח הנלוות, ועל כן יש לראות את המשיב כמי שנתן החלטות כמספר השומות נשוא ההשגה, ואין לראותו כמי שנתן החלטה אחת. יתר על כן, גם אם היה מדובר בעסקה אחת – ולא היא – הרי שהחיוב באגרה הינו לפי מספר השומות, וממילא אין מדובר במקרה הנדון בעיסקה אחת מאחר וכל אחד מן העוררים עשה עיסקה משלו לגבי הנכס שבבעלותו, גם אם הדבר נעשה בהסכם אחד מול רוכש אחד.

.4 העוררים הגישו תגובתם לבקשה וטענו כי יש לדחותה. לגישת העוררים, הערר הוגש ביחס להחלטה אחת ויחידה של המשיב מיום 15.7.18, המתייחסת לעיסקה אחת ויחידה.

העוררים טוענים כי תקנה 12(א) לתקנות סדרי הדין בועדות ערר מחילה את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – תקנות סד"א ) על עררי מיסוי מקרקעין, למעט תקנות סד"א מסוימות שנקבע שלא יחולו על עררים. תקנה 422 לתקנות סד"א מאפשרת לבעלי דין אחדים בתובענה אחת להצטרף יחד בערעור אחד, ותקנה 423 לתקנות סד"א קובעת כי תובענות אחדות שאוחדו וניתנה בתובענה המאוחדת החלטה אחת, רשאי כל בעל דין לערער על ההחלטה ואין צורך להגיש ערעור נפרד לכל אחת מן התובענות שאוחדו.

לפיכך, טוענים העוררים כי בין אם נתייחס להשגות שהוגשו על ידי העוררים כהשגה אחת שניתנה בה החלטה אחת ובין אם נתייחס אליהן כאל מספר השגות שאוחדו וניתנה בהן החלטה אחת – כך או כך רשאים העוררים להצטרף יחד בערעור אחד ואין צורך בהגשת ערעור ביחס לכל אחד מהעוררים.

.5 עוד ובנוסף טוענים העוררים כי הפסיקה עליה נסמך המשיב במסגרת הבקשה אינה רלבנטית לעררי מיסוי מקרקעין אלא לערעורי מס הכנסה אשר התקנות החלות עליהם – תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה) התשל"ט – 1979 (להלן – תקנות ערעורי מס הכנסה ) קובעות קביעה מפורשת לעניין האפשרות של הודעת ערעור לכלול יותר משומה אחת לאותו מערער אך כאמור בתקנות האגרות יראו כל אחת מהשומות שהערעור מתייחס אליהן כאילו הוגש עליה ערעור בנפרד. כמו כן, נטען כי הפסיקה אליה הפנה המשיב אינה רלבנטית לנסיבות המקרה דנן מאחר ואותה פסיקה התייחסה לשומות והחלטות שונות בגין עסקאות שונות ואילו במקרה שלפנינו עסקינן בערר על עסקה אחת והחלטה אחת. יתר על כן, לגישת העוררים היקפה המצומצם של המחלוקת נשוא הערר "מצדיקים, מוסרית ועניינית" תשלום אגרה אחת בגין הערר. העוררים סבורים כי קבלת עמדת המשיב בבקשה תחסום הלכה למעשה את שערי בית המשפט בפני העוררים ללא הצדקה חוקית, עניינית או מוסרית.

3 מתוך 7