בית משפט לענייני משפחה בנצרת

י"ס 3425-03-19 ל.כ. נ' נ.כ.

להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו – 2016 הקובעת, כי במקרים מיוחדים רשאית י"ח"ס לפנות לערכאה השיפוטית המשפט בהמלצה על מינוי אפוטרופוס לדין מקום.... שבהיעדר מינוי כאמור עלולה זכותו של קטין להיפגע פגיעה של ממש".

בנוסף, קיים מקור פרשני נוסף להנחה זו בטיוטת תזכיר הצעת חוק הסדר התדיינויות התשע"ט – 2019 שם הוכנסה במפורש האפשרות שיחידת הסיוע תמליץ על הזמנת תסקיר עו"ס לסדרי דין בהליכי יישוב סכסוך - סעיף 3א(ב) להצעת החוק הקובע:

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סברה יחידת הסיוע בתום פגישת מהו"ית
כי בשל עוצמת הסכסוך בין בני זוג או בשל חשש לפגיעה בשלומו הנפשי
או הגופני של קטין או לשם מניעת החמרה במצבו של קטין בסיכון יש
צורך בתסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים,
חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955, או במינוי אפוטרופוס לדין לקטין,
רשאית היא להמליץ על כך לערכאה השיפוטית, לצורך הפעלת סמכותה
אם תוגש לה תובענה לפי סעיף 4, או לפי כל דין ובלבד שההמלצה בעניין
זה לא תכלול פרטים נוספים על הסכסוך."

8

לבית המשפט יש סמכות להורות על הזמנת תסקיר בתום הליך יישוב סכסוך גם בטרם תיקון

חקיקתי – אך רצוי להוסיף ההסמכה במפורש בחקיקה

11

4. אז מצאנו, כי יכולה להיות הצדקה להמלצה על מינוי עו"ס לסדרי דין או הזמנת תסקיר סעד

גם בהליכי מהו"ית. אך האם יש לבית המשפט סמכות לעשות כן? בפרט עוד בטרם תוקנה

הוראת השעה מכוחה החוק בתוקף?

15

ראשית, יש לפתוח ולציין, כי רצוי שהדבר אכן יהיה מוגדר בחוק להסדר התדיינויות למניעת

והסרת כל ספק בדבר סמכות בית המשפט.

שנית, לטעמי שם במצב הדברים המשפטי הנכון דהיום התשובה חיובית ומושתתת על רוח

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה - 2014, התקנות שמכוחו

והדינים הכלליים בדבר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לעשות דין צדק ולהגן על

טובת קטינים; רוח החוק אמרנו משום שהחוק נועד לסייע לבני זוג וילדיהם ליישב סכסוך

בהסכמה, בדרכי שלום ולצמצם הצורך בקיום התדיינויות משפטיות, מתוך התחשבות במכלול

ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד (סעיף 1 לחוק). כן יש לקרוא בהקשר

זה את דברי ההסבר לחוק הקיים המסבירים, כי מחקרים מראים באופן מובהק שיש השפעות

2 מתוך 4